בחיים של כל אחד מאתנו יש פעמים שבהן אנחנו צריכים להכריע בין שני ערכים חשובים: האמת והשלום. כולנו יודעים עד כמה חשוב לומר את האמת בכל מצב ובכל תנאי, עד כמה האמת היא חשובה, ותמיד מחנכים אותנו שמי שמשקר בסופו של דבר יתגלה.
מצד שני, אנחנו משתדלים להימנע עד כמה שאפשר מעימותים, ריבים, מחנאות ואויבים, ומעדיפים תמיד להיות בשלום ובסדר עם כולם. הבעיה מתחילה כאשר יש סתירה בין האמת לשלום. לפעמים, גילוי האמת הוא דבר כואב וקשה. מי שהולך רק עם האמת, עלול לפעמים לפגוע באנשים יקרים או בחברים – לא תמיד האמת קלה לשמיעה. לפעמים יש אפילו מצווה לשקר, כאשר יש בכך כדי להוסיף שלום בין אנשים. לדוגמה, כאשר ילד רואה את הוריו רבים, הוא יכול לשקר ולקחת על עצמו האשמות בדברים שהוא לא עשה אותם, על מנת שהוריו ישלימו.
למעשה, אנחנו נדרשים לומר את האמת בכל פעם, אלא אם כן נוצר מצב שבו אמירת האמת תפגע באנשים ותערער את יסודות החברה.
לפעמים אנחנו נדרשים להכריע מתי הסדר החברתי, "השלום" הוא עדיף, ומתי עדיפה האמת. הדילמה הזאת היא יומיומית כמעט: מה תעשו אם את כיתתכם ילמד מורה מבוגר שלא מצליח ללמד ולהשתלט, אך אם תתלוננו נגדו הוא עלול לאבד את פרנסתו ואת פרנסת משפחתו? מה תעשו אם תדעו שאחד הילדים בכיתה שלכם עשה משהו לא טוב, אך אם תספרו למורים הוא עלול לסבול מאוד מידי ההורים והמורים? האם אתם נותנים לאחרים להעתיק את שיעורי הבית שאתם מכינים? האם אתם מעתיקים בעצמכם במבחנים? בכל המקרים האלו (שאמנם קשורים ללימודים – משהו רחוק שאף אחד לא זוכר עכשיו באמצע החופש – ובכל זאת…) כולם יודעים מה ה"אמת" דורשת מאתנו לעשות, אך לא ברור שאכן נפעל לפי האמת. אכן, פעמים רבות המחיר הוא כואב מדי.
פינחס הכהן למשל, ברגע הכי קריטי, בכלל לא חשב על המצב החברתי ועל ה"שלום". מבחינתו, הדבר הנכון לעשות היה להפסיק את הבושה שבחטא הפומבי של נשיא מישראל עם בת נשיא מדין. החוצפה הגדולה שבשקר היא שגרמה לפינחס לחשוב רק על דבר אחד – האמת. ואכן, הדבר ערער את יסודות החברה – בני שבט שמעון חשו נפגעים על הפגיעה בנשיאם. משה ואהרן לא ראו בחטא פגיעה במנהיגותם, ורק פינחס עשה את מעשהו מבלי להתחשב בתוצאות. ואכן, בסופו של דבר ה' בחר במעשהו של פינחס והגדיר דווקא אותו כ"ברית שלום". אפילו שמעשהו של פינחס היה לכאורה הפוך מן השלום, הוא זכה להיות מעוטר בברכת ה'. כך שלפעמים צריך ללכת דווקא עם האמת – אך צריך לעשות זאת בזהירות גדולה עד שיבואו ימים שבהם "האמת והשלום אהבו".
