מה העניינים? מחזיקים מעמד ברצף הלימודים הפתאומי הזה, אחרי שכל כך התרגלנו להתבטל בחגים? לא נורא, חנוכה כבר באופק. ובינתיים כדאי לעשות את המאמץ ובכל זאת לעמוד בזה. כל שנה אנו בטוחים שזה כל כך יותר קשה מהשנה הקודמת, בית הספר הזה, ולא מבינים איך זה אמור להמשיך ולהיות יותר קשה… ואז אנחנו מפתיעים את עצמנו (וגם בית הספר מפתיע אותנו, עם כל הכבוד) ואנחנו רואים שכן, זה אמנם נהיה יותר קשה אבל גם אנחנו נהיים יותר חכמים, כך שזה מתאזן! הרי אם היינו נהיים יותר ויותר חכמים אבל רמת הקושי הייתה נשמרת, מה עשינו בזה שאנו ממשיכים ללכת לבית הספר?? בזבוז זמן? הרי אז הכל היה כל כך קל לנו, שכבר לא היינו נהיים חכמים יותר. היינו נשארים באותה רמת חוכמה.
ואם בכל זאת בא לכם להתאוורר, כדאי לנצל את הימים החמימים האחרונים שנשארו בסתיו, כדי לטייל קצת ולחלוץ עצמות. בגיליון שלפניכם עסקנו הרבה בטיולים בטבע ובתופעות ששווה להקדיש להן יום טיול בחוץ. לראות את עלי השלכת נופלים כמו שלג צבעוני; לטייל בצפון ולראות מפלים; ואפילו לקחת קורס בהדרכת טיולים, של"ח, כפי שמסופר בכתבתה של לאה קפלן, כדי להפוך את הטיולים לעיסוק ממש, בו אתם אלה שמדריכים ומנווטים ילדים צעירים יותר בשבילי ארצנו היפה.
אז שניה לפני שהחורף הבאמת-כבד נוחת עלינו עם מלוא גשמיו, שווה לתת ביקור סתיוי אחרון באחד ממגוון המקומות שהתברכה בהם ישראל, ואז אולי גם יהיה לכם ראש נקי יותר לחזור אל מחברת הלימודים. לא?… טוב. אז, מה בדבר חטיף??
קריאה מהנה ושבת שלום,
שלכם, ליאת
