לכבוד שבת – תורת המִספרים



מאת אורן זונדר

פרשות: בהר – בחוקותי – במִדבר

תורת המִספרים

בין שנת תשנ"ה לשנת תשס"ה נערכו בישראל 606 שביתות. שביתות אלו גרמו לאובדנם של 15,432,616 ימי עבודה בעלוּת של 16,500,000,000 ₪.

בשנת תשנ"ח קיבלו 153 נשים תואר דוקטור באוניברסיטת תל אביב. הצעירה שבהן היתה בת 28 והמבוגרת ביותר היתה בת 70. בין השנים תשס"ג לתשס"ח סיימו 1,270 גברים ונשים את הלימודים לתואר דוקטור, אך רק 100 מתוכם סיימו זאת בהצטיינות.

הכמות היא אֵיכות

חכמי המתמטיקה לימדו אותנו כי ישנם מִספרים טִבעיים, שהם המִספרים בהם כל אחד מאתנו סופר את מה שנמצא לפניו. לא נחו חכמי המתמטיקה עד שעלו מלפניהם הגדרות מסובכות שונות למושג מִספר: "מִספרים מורכבים", "מִספרים שלֵמים" ו"מִספרים ממשיים" הם רק כמה מן הדוגמאות להגדרת "מִספר" על ידי מתמטיקאים בעולם. במהלך חיינו אנו נדרשים ללמוד מתמטיקה ברמה גבוהה מאוד, אך לאחר סיום בית הספר פעולות החשבון שאנחנו נדרשים לעשות מצומצמות מאוד, ואת רובן אנו יודעים לבצע כבר בכיתות הראשונות של בית הספר היסודי.

העיסוק במִספרים מעסיק את האנושות משחר ימיה. האם אפס הוא מספר – או שמא מדובר בסימן חשבוני נוח? האם ניתן לחלק מִספרים ולהתייחס אליהם כאל שברים? האם ישנן באמת פעולות חשבון מעבר לחיבור, חיסור, כפל וחילוק? המתמטיקה, לשמחתנו (או אולי לצערנו?), לא מפסיקה להתפתח. בעולם שבו הכול גלוי וידוע, גם אנחנו אוהבים להסתמך על מִספרים כשאנו משוחחים או מתווכחים. שימוש במִספר יהפוך כל טיעון לחכם ולהגיוני, אם הוא מתבסס על מחקר כַּמותי – כלומר, על מִספרים.

כוח לעשות חיִל

גם ספר "במִדבר" עוסק כולו במִספרים. בפרשת במִדבר מתחילים לספור כל אחד מבני ישראל; ממשיכים בספירתם של הלוויים והכוהנים, ואחר כך מפרטים את כל המִספרים של חנוכת המִשכן. במשך 12 פעמים טורחת התורה לספר לנו על קרבנות הנשיאים (1 כף של 10 זהב מלאה קטורת, וכן הלאה), ובסוף אף מפרטת את החשבון הכללי של כל מה שיצא.

העיסוק במִספרים בספר "במִדבר" איננו טכני, שהרי בשביל מִפרט טכני לא היתה תורתנו מאריכה כל כך, אלא מדווחת משהו בסִגנון "וכן עשו אצל כל שאר הנשיאים". אך המִספרים מהווים אבן בוחן להתקדמותו של עם ישראל, ולהיותו מוכן להיכנס לארץ ולייסד בה את מדינתו. הספירה נותנת כוח לעם ישראל – לדעת מה מצבו הנוכחי ולאן הוא עתיד להתקדם.

חשוב לזכור שהספירה והמנייה של עם ישראל חייבת להיות מתוך מטרה נכונה. ספירה לא נכונה, מתוך מטרות אגואיסטיות או סתם מתוך תחושת כוח – היא ספירה גרועה, שעלולה להמיט אסון על עם ישראל. למשל, אם מלך אומר לעצמו "כמה יש לי", או גרוע מכך, אם הוא אומר זאת לאחרים – הוא עלול להביא למצב ששרר בסוף ימי מלכותו של דוד המלך. חשוב להתעצם מתוך המִספרים, אך חשוב מכך לזכור תמיד מי הנותן לנו כוח לעשות חיִל