ארץ השמש העולה

מאת תמר זקס

פגודות, עצי דובדבן, איפוק ונימוסים. בתרבות שבה לחימה נחשבת אמנות, האמנות – עשויה מנייר. ותאמינו או לא, אבל הם מסתדרים עם זה מצוין. ברוכים הבאים ליפן

יפן מכונה "ארץ השמש העולה", כנראה בשל המיקום שלה על הגלובוס: אלה שהעניקו לה את השם הזה סברו שהשמש זורחת שם ראשונה. מה שבטוח, שהילדים היפניים קמים בבוקר לבית הספר לפניכם.

אתם בטח מכירים את יפן בעיקר מן הסדרות המצוירות. האנימות והמנגות של יפן מפורסמות בכל העולם – בעיקר כי בתרבות היפנית סבורים, ובצדק, ש"מצויר" זה לא רק לילדים, ולכן כל האוכלוסייה שם צורכת אנימציה, גם מבוגרים. כמה נחמד יהיה לגור במקום שבו הצפייה בתוכניות מצוירות לא גורמת לכם אוטומטית להיחשב לילדים קטנים, כי גם האחים הגדולים וגם אימא ואבא ואפילו סבא וסבתא – כולם צופים גם הם בתוכניות מצוירות… נכון??

על המקום:

עיר הבירה : טוקיו

דת: רוב תושבי  יפן הם שינטואיסים ובודהיסטים

איפה זה ? באוקינוס השקט ,מול החוף המזרחי של אסיה, סין. רוסיה וקוריאה.

שוברת שיאים

למרות היותה של יפן מדינה בינונית מבחינת גודלה, שוברת ארץ השמש העולה שיאים לא מעטים. תוחלת החיים בה היא מהגבוהות ביותר בעולם. טוקיו הבירה, על כל פרבריה נמצאת ברשימת חמישים הערים הגדולות בעולם. מתגוררים בה למעלה מ-30 מיליון תושבים. יפן היא גם אחת מהמעצמות התעשיתיות הגדולות. והשלישית מבחינת עוצמתה הכלכלית.

הכי הרבה ימי לימודים

אם עשינו לכם חשק לקפוץ ליפן, אולי תחשבו פעמים כשתדעו שגם ילדי יפן שוברים שיאים על ספסל הלימודים. מספר ימי הלימוד ביפן הוא מהגבוהים בעולם. למעשה פוקדים התלמידים ביפן את בתי הספר  שלהם 243 ימים בשנה. לשם השוואה, מספר ימי הלימוד בישראל הוא  רק כ- 210  ימים בשנה. חשבון פשוט מלמד שבישראל מבלים התלמידים בביתי הספר כחודש אחד פחות מחבריהם ביפן.

כולם  בלי יוצא מהכלל, מתייצבים בבית הספר מדי יום כשהם לבושים בתלבושת אחידה מוקפדת ובה חליפה הכוללת:  חולצה, ג`קט, מכנסים לבנים וחצאית לבנות. אפילו הילקוט  וצבע הגרביים והנעליים אחיד לכולם.

פתגם השבוע : " בנפול המסמר נפלה הפרסה, בנפול הפרסה נפל הסוס. בנפול הסוס נפל האביר, בנפול האביר נפלה הממלכה." כלומר: גם פגם קטן יכול להרוס דבר גדול.

מצטופפים

הכינוי "ארץ השמש העולה"  שדבק ביפן הוא תרגום מיפנית שמשמעותו  "מקור השמש".  הכינוי ניתן ליפן  בעבר הרחוק על ידי  העם הסיני, לאו דווקא  כמחמאה אלא מסיבות גיאוגרפיות,  מכיוון שהסינים ראו את השמש זורחת מכיוון יפן.

יפן מתפרשת על שרשרת איים, ארבעה  גדולים ועוד כ 3000 קטנים. למעלה משמונים אחוזים  מהמדינה הם הרריים ומיוערים, ואינם ראויים למגורים,  לחקלאות או לתעשיה. אם נוסיף לעובדה זו גם את החשש הכבד מרעידות האדמה הפוקדות את המדינה, נוכל  בהחלט להבין  לליבם של היפנים שבוחרים להצטופף באזורי החוף  המישוריים של המדינה.

מה נלבש היום : קימונו וסנדלים מיוחדים, וגם גרביים בעלי חלוקה בין הבוהן ליתר האצבעות ברגל.

פגודות וגורדי שחקים משתלבים בנוף

בד בבד עם הקידמה נשמרת המסורת היפנית ללא הפרעה. בערים הגדולות והמודרניות לא קשה לפגוש נשים מבוגרות עטופות בקימונו מסורתי מטאטאות את סף ביתם. לצד גורדי שחקים גבוהים ומודרניים, מרכזים מסחריים וחנויות מותגים, קימים פגודות ומקדשים יפיפיים, וגינות נוי מטופחות ושמורות.

בתי עץ ונייר

יפן  ממוקמת באזור רגיש בעל פעילות סייסמית חזקה.  לעתים תכופות מתרחשות בה רעידות אדמה. מרביתן חלשות ולרוב אינן מורגשות, אך חלקן חזקות מאוד וגורמות לנזקים חמורים. השניות הספורות בהם מזדעזעת האדמה גורמות  לנזקים גדולים  ברכוש ובנפש.

למודי נסיון ערוכים היפנים גם לתרחישים הקשים ביותר. כל הגופים במדינה מוכנים בכל רגע נתון לקראת רעידת האדמה הבאה. היפנים הבינו כבר מזמן שבכדי להפחית את ממדי האסון בעת רעידת אדמה  עליהם לבנות בתים קלים, שיתמוטטו בקלות, אך לא יגרמו נזק לנפש או לרכוש. בתי הנייר המפורסמים של היפנים בנויים ללא יסודות. אם תחשבו על זה אנחנו מעגנים ביתדות אפילו את האוהלים במחנה הקיץ..

הבתים בנויים מעץ.  הקירות הפנימיים עשויים נייר, ונתנים להזזה ללא שיפוצים. אולי זו הסיבה למסורת העתיקה לחלוץ נעליים לפני הכניסה.

מה בתפריט ? האוכל החביב על היפנים הוא דגים, בעיקר טונה. אלה מוטסים ליפן טריים מדי יום. סושי, טמפורה,  ויין האורז- סאקי, מהווים גם הם חלק  נכבד במטבח היפני.

חרוצים ויעילים

לפני כשנה ב- 9/5/2011  התרחשה בים מול האי הונשו –  הגדול שבאיי  יפן, רעידת אדמה חזקה מאד. רעש זה נחשב לחזק ביותר שפקד את יפן ב-140 השנים האחרונות. לאחר הרעידה שטפו את החוף גלי צונאמי בגובה 10 מטרים.  החופים המערביים של יפן נפגעו קשות. הפחד והסכנה הגדולים ביותר היו  הפגיעה בכורים הגרעיניים, המספקים חשמל ואנרגיה, שבמחוז פוקושימה.

מומחים רבים בעולם סבורים שלו הייתה מתרחש רעידת אדמה בסדר גודל כזה ובעוצמה רבה כל כך במקומות אחרים בעולם, היה האסון כבד פי כמה וכמה מזה שאירע ביפן.  זאת תודות להיערכותם של היפנים לאירועים מסוג זה. היפנים הוכיחו את חריצותם ויעילותם. תוך פחות משנה הצליחו לשקם את האזור: לבנות בתים ושכונות, לסלול כבישים, ולתקן את מסילות הברזל. הכור האטומי הפגוע חזר לייצר חשמל לכל האזור.

הדהוד דנדון פעמונים.

היפנים  לא שוכחים לרגע את פצצות האטום שהוטלו על הערים הירושימה ונגסקי בסוף מלחמת העולם השניה. ברחבי יפן, ובערים אלו בפרט, נמצאות אנדרטאות ומצבות זכרון המזכירות את האסון  הגדול שחווה העם היפני. בהירושימה נמצאת אנדרטת שלום מרשימה במיוחד: הבנין היחיד ששרד את הפצצה, למרות שהיה במרחק 150 מטר בלבד ממוקד הפיצוץ. האנדרטה מכונה "הכיפה האטומית" או "כיפת הפצצה".  סביבו הוקם "פארק התקווה לשלום". בכל שנה בשישי אוגוסט, היום בו נפלה הפצצה, נערכים בו טקסי זכרון  לזכרם של הנספים.

הכתב היפני

הכתב היפני מבוסס על הכתב הסיני והוא כולל אלפי סימנים. זו אחת מהסיבות שקשה מאוד לזרים ללמוד את השפה. עם זאת ביפן ישנם מעט מאוד אנשים שאינם יודעים קרוא וכתוב.

לעולם אל תעשה ביפן:

לא לוחצים ידיים. האנשים שנפגשים זה עם זה קדים זה כלפי זה. ככל שהאדם שמולם מבוגר או בכיר יותר, כך תהיה הקידה כלפיו עמוקה יותר.

לא אומרים "לא". היפנים אומרים תמיד 'כן' גם כשהם מתכונים להגיד 'לא', דבר הגורם לבלבול אצל זרים המשוחחים אתם.

לא נכנסים עם נעליים הביתה. אם אתם לא רוצים להעליב את המארח, או את שטיח הנייר שלו, מוטב שתחליפו לקפקפים בכניסה לבית. יש ליד דלת הכניסה מתקן מיוחד לנעלי האורחים, הכל רק שלא יחשבו לצעוד איתם פנימה, חלילה.