האיים הקסומים

  מאת תמר זקס

 במקום שבו  הצליחו לשרוד בעבר הרחוק  רק שודדי ים אכזריים, נחים  דרך קבע ענני ערפל סמיכים על הרי געש מעשנים.  היום נלחמים שם על השרדותם של מיני בעלי חיים יחודיים, בהם  איגואנות, ארוכות, וצבי ענק  בני יותר ממאה עשרים שנה. ברוכים הבאים לאיי הגלפגוס.

סיפורם המרתק של איי גלפגוס מעניין לא פחות מבעלי החיים והצמחייה.  אין שם טורפים ואין נטרפים. החיים נראים  כאילו נלקחו הישר מספרי פנטזיה ואגדות ילדים.

 חיפוש זריז  במפת העולם מגלה לנו שאיי גלפגוס נמצאים באוקינוס השקט סביב קו המשווה, אזור בו זרמי הים והאוויר מתחלפים במהירות ומקשים על הנגישות אל האיים.  כך הצליחו האיים ליצור סביבם  לאורך שנים הילת מסתורין .

איים מכושפים

איי גלפגוס  התגלו לראשונה  לפני כארבע מאות שנים, על ידי  בישוף פנמה שכלל לא ידע על קיומם, ומן הסתם גם לא התכוון להגיע אליהם. ספינתו של הבישוף נקלעה לאזור  ונסחפה בזרמי האוקיינוס הלא שקטים. לאחר שנותרו ללא מזון ומים, וכמעט גוועו בצמא וברעב, סחפו אותם זרמי האוקינוס לחופי האיים.  בעלי החיים  הענקיים והקקטוסים הנשאים לגבהים עצומים שפגשו שם. הפחידו את הבישוף עד כדי כך שהוא  זיכה אותם  בשם  הלא מחמיא- האיים המכושפים.

צב בגודל של פיל

צבי הגלפגוס הם הגדולים בעולם. לא לחינם הם  מכונים גם הצבים הפיליים. משקלם  יכול להגיע ל250 ק"ג. יש בהם שמגיעים לאורך  של   מטר וחצי.

למרות שהם כבדים וגדולי מימדים  ניזונים צבי הגלפגוס רק  מצמחים, ואיטיים להחריד. בזכות עובדה זו לא התקשו החוקרים לעקוב אחריהם ולגלות שהם  ניזונים  מלמעלה מחמישים מינים שונים של צמחים. כשמזונם  של הצבים מצוי בשפע הם מסוגלים לזלול ממנו כמויות עצומות. מאידך גיסא הם גם יכולים לחיות  שנה שלמה ללא אוכל וללא מים. צבי הגלפגוס מאריכים חיים. רובם שורדים מאה עד מאה חמישים שנה, ומינים אחדים אפילו יותר.

 לצערנו למעלה מתשעים אחוז מהצבים הייחודיים הללו  נכחדו בידי האדם. מתוך כחמישה עשר מינים  של צבים ענקיים שחיו בעבר באיים, נותרו  כיום רק אחד עשר סוגים. ארגוני סביבה רבים מנסים היום לשקם את אוכלוסיית הצבים  ואת שאר בעלי החיים שעל איי הגלפגוס הנמצאים בסכנה.

לא תמצאו בשום מקום אחר

ככל הנראה לא רק הצבים הרתיעו את הבישוף הנכבד, גם איגואנות הים ואיגואנות היבשה הארוכות  גרמו לו לרצות לחזור הביתה, וכמה שיותר מהר.  גודלן של האיגואנות יכול להגיע לעיתים למטר וחמישים. במראם הן  מזכירות דינוזאורים או דרקונים.

על איי גלפגוס  חיים זה לצד זה מינים  ייחודיים רבים. כמו עוף הים – הפריגטה,  ואלבטרוסי הגלפגוס שמקננים באזורי לבה וסלעי בזלת.

 באיים  חיים הפינגוינים היחידים בעולם שמסוגלים לחיות בסביבת  קו המשווה. לאורך חופי האיים חיים המוני  כלבי ים  ואריות ים, וסוגים שונים של סרטנים. רוב בעלי החיים שעל האי  הם אנדמיים ולא ניתן למצוא בשום מקום אחר בעולם. 

לכל אי יש שם

 לאורך השנים זכו האיים לכינויים ושמות מפי אנשים שונים. היו  מי שהתאהבו בהם ובבעלי החיים היחודיים שבו וכינו אותם "האיים הקסומים", היו  מי שחששו כינו אותם "האיים המכושפים".

בספרדית עתיקה "גלאפגו" משמעותו "אוכף".  שם זה ניתן להם ככל הנראה על ידי המלחים שנקלעו אליהם, וצבי הגלפגוס הזכירו להם  במראם את האוכף.

בשל הקושי והסכנה להתקרב אל  איי הגלפגוס מצאו בהם  שודדי הים  מקום מפלט  נוח. הם נהגו לכנות  את האיים השונים בשמותיהם חבריהם.

את שמות האיים הרשמיים, הרשומים  כיום על מפות העולם  קיבלו האיים בשנים האחרונות מממשלת אקוודור, אליה הם שייכים.

על המקום :

איפה  ? איי גלפגוס ממוקמים באחד האזורים הוולקניים הפעילים ביותר בעולם. הם נמצאים באוקינוס השקט  סביב קו המשווה, במרחק של כאלף  קילומטרים מחופיה של אקוודור.

כמה ? הארכיפלג  מונה שלושה עשר איים מרכזיים. הגדול ביותר בין איי גלפגוס מכונה בשם  איזבלה.  מלבדו ישנם  עוד ארבעה איים גדולים, ארבעה בינוניים, עשרה קטנים, ומספר גדול של איונים וסלעים הפורצים מהים.