לכו חפשו

מאת מאיה בניטה

תגידו, ראיתם את הכלב ג'רי? איפה מתחבאת לה הסבתא? והיכן נמצאת הגיטרה? בכל שבוע, ילדי ישראל מנסים לפתור תעלומות כאלו ב"ציור השבועי לילד", אותו מצייר כבר 50 שנה המאייר והקריקטוריסט ג'קי יהושוע ג'קסון. בטח גם לכם יצא להיתקל בציור השבועי לילד, מדובר על ציור בשחור לבן, המציג סיפור ותעלומה. בציור מסתתר חפץ או אדם והקוראים צריכים למצוא את האובייקט הנעלם בציור. עכשיו "הציור השבועי לילד" חוצה את העיתון ומגיע ישירות לאייפון, אייפוד והאייפד! אפליקציה חדשה ומגניבה למדי שתאפשר לכם לנסות ולמצוא אובייקטים נעלמים ולצבור נקודות. תפסנו לשיחה את ג'קי, שיספר לנו על ההיסטוריה של הציורים שלו וכמובן על האפליקציה החדשה.

צייר נולד
"התחלתי לצייר בבית הספר יסודי. הייתי אחראי על עיתון כיתה שיזמתי וערכתי אותו, אבל בשיעורי ציור המורה לא ממש אהב אותי", נזכר ג'קי. "הוא חשב שאני תלמיד רע ותמיד הוציא אותי מהשיעורים. זה לא מנע ממני להמשיך ולצייר. לפני הצבא הייתה לי שנה של פנאי אז עבדתי במחלקה הגרפית של קרן קיימת לישראל. למדתי קליגרפה, שהיא אומנות כתיבת אותיות וערכתי את עיתוני קרן הקיימת לישראל שמגיעים לכל העולם".
איך התחיל הציור השבועי לילד?
"השתתפתי בתחרות קריקטורות של "ידיעות אחרונות" וזכיתי בפרס הראשון. הציעו לי להיות הצייר של העיתון. התחלתי לצייר ציורים במדור "מכתבים למערכת" ולצייר ציורים לכתבות שעוסקות בעניינים משפטים. ציירתי את הכותרות של העיתון (עכשיו מחשב אחראי לזה) והייתי העורך הגרפי. בשנת 1963 הוקם מגזין "שבעה ימים" ואז התבקשתי לעשות ציור לילד. זה היה אמור להיות משהו זמני, אך מכיוון שהמדור הצליח הוחלט להמשיך עם זה, וכאמור זה רץ כבר 50 שנים. ילדי ישראל גדלו על זה, זה ציור שמדבר לכולם. אני מקבל מכתבים רבים מאנשים שאומרים לי שהייתי כמו בן משפחה עבורם, כי בשבת כולם ישבו וחיפשו את הנעלם בציורים שציירתי. ביובל לישראל הייתה אפילו מבקרת ספרותית שכתבה על 50 סיבות לאהוב את המדינה ואני הייתי הסיבה הרביעית. זה מחמם את הלב".

חפש אותי
אבל הציורים של ג'קי לא נשארים רק על דפי העיתון. כעת הם גם מגיעים לעולם המדיה הדיגיטלי.

"לפני שנתיים פנתה אליי חברת הייטק,” מספר ג'קי. "מנהליה ספרו לי על מועדון מעריצים שהוקם לכבוד הציור לילד בפייסבוק. הם שאלו אותי אם אני מוכן לעשות אפליקציה לציור. מדובר למעשה על אפליקציה שעולה באייפון, אייפוד ואייפד.. זהו משחק מקסים ואינטראקטיבי, שמתאים גם לילדים וגם למבוגרים. אפשר לעשות תחרות בין שחקנים ולראות מי מוצא את הנעלם מהר יותר, זה פותח מגוון אפשרויות. האפליקציה קיבלה ביקורות טובות ומורידים אותה בכל העולם, בין היתר בארצות הברית, כווית, ערב הסעודית והפיליפינים".

ציור עם הקדשה

ג'קי מספר שאת ההשראה לציורים שלו הוא שואב לעיתים מחגים ואירועים שקורים במדינה, כמו חג ט"ו בשבט, וגם מפניות של קוראים: "פונים אליי בפייסבוק כדי שאצייר ציור מיוחד לכבוד אירועים פרטיים של אנשים. למשל, מישהו ביקש שאקדיש ציור לסבתא שלו שחוגגת יום הולדת וגדלה על הציור השבועי לילד, אז ציירתי את המשפחה שלהם והעלמתי את הכלב המשפחתי. פעם אחת מישהו רצה להציע נישואין למישהי שאוהבת את הציור לילד. ציירתי לב גדול שבו היה כתוב "אודליה היקרה, אנא הינשאי לי", וברקע ציירתי אישה שמסתכלת ומחייכת. הנעלם היה שאול בן זוגה שצויר כורע ברך. אחרי שהיא ראתה את הציור היא צלצלה אליי, הודתה לי וספרה לי שהיא הסכימה להצעת הנישואין".

וטיפ לילדי “אותיות”…
"אני חושב שכל אחד יכול לצייר. בשנות ה-60 הוזמנתי על ידי מרכז ההסברה להדריך עולים חדשים איך לקשט את היישוב לקראת יום העצמאות. ביקשתי מאישה אחת שצייר הר עם אוטובוס. היא טענה שהיא לא יודעת לצייר אבל התעקשתי שתנסה. היא ציירה ציור מתוק והראיתי לה שהיא יכולה לצייר. אני חושב שבכל אחד מאיתנו יש כישרון ציור חבוי, השאלה היא איך מפתחים אותו. יש אנשים שזה מתפתח  אצלם בגיל 40, ויש כאלה שמתחילים צעירים יותר. אולי בפעם ראשונה הציור לא נראה טוב, אבל אם ממשיכים להתאמן עוד ועוד בסוף זה מצליח!".