צוריאל הורוביץ
תסתכלו רגע על התמונה כאן בראש הכתבה. אתם מכירים את האישה הזו. מזהים?
מה זאת אומרת לא? רק חכו שהיא תפתח את הפה, ותראו איך פתאום אתם מזהים אותה מיד. זו מי שדיבבה את מרקו מהסדרה המיתולוגית "הלב", וגם את דני שובבני, ואת עליסה מארץ הפלאות, ועוד ועוד… אנחנו מדברים כמובן על יפה גבאי, הקול שמאחורי הדמויות האהובות בסדרות על המסך שלכם.
עליסה בארץ ישראל
כבר יותר משלושים שנה שיפה עוסקת בדיבוב. האחריות שלה היא לקחת את מרקו מארגנטינה, את פיקאצ'ו מיפן ואת עליסה מארץ הפלאות שבארצות הברית, ולהפוך אותם לדוברי עברית למהדרין, באמצעות הקלטה מחודשת של הקולות שלהם באולפן מקצועי. אחרי שלמדה בבית הספר למשחק "ניסן נתיב" ועברה קורס קריינים ברדיו "קול ישראל", החליטו המפיקים שהקול שלה מתאים לשחק דמויות של ילדים. "שמעתי שיש מבחני בד לסדרה המצוירת 'הלב', אז הלכתי", היא מספרת. "מתברר שהתקבלתי באותו הרגע. כבר בטלפון אמרה לי המלהקת שיש לי קול של ילד. בן-לילה הפכתי למרקו, שיוצא למסע לחפש את אמו החולה. זו הסדרה ראשונה שלי".
רואים את הקולות
הקול המיוחד של יפה עזר לה להתקבל לתפקידים נוספים. "בשביל המפיקים, מבוגר עם קול של ילד הוא יוצא דופן. בדרך כלל קשה להעסיק ילדים שידבבו דמויות של ילדים מצוירים, כי יש להם בתי ספר ושעות שינה רבות. לכן יצא שאני, מבוגרת עם קול של ילד, קיבלתי את כל התפקידים. עשיתי המון קולות – מרקו, דני שובבני, עליסה בארץ הפלאות, פומיקי ועוד, כולן תכניות שהגיבור שלהם הוא ילד. עד היום התכניות האלו משודרות בשידורים חוזרים בערוץ הילדים".
"פוקימון, צא! …לגרסה עברית"
בשנים האחרונות החליטה יפה לעשות הפסקה מדיבוב בעצמה, והפכה לבימאית של מדבבים אחרים. בין היתר היא אחראית על הקולות בסדרות כמו "פוקימון", "בובספוג" ו"ספיידרמן" ובסרטים "לילי המכשפה", "דגים נגד תרנגולות", "קואלה קיד" ועוד. לאחרונה היא גם פתחה סטודיו ללימוד דיבוב בתל-אביב, והדור הבא של המדבבים בארץ זוכה ללמוד אצלה. היא גם מופיעה בהצגות תאטרון לילדים כבר שנים רבות.
על מה חשוב להקפיד בדיבוב?
"כמו כל מקצוע אחר, דיבוב צריך ללמוד בצורה מקצועית. לא כל אחד יכול להיות מדבב. כדי להיות מדבב טוב צריך שני דברים: טכניקה ורגש. טכניקה פירושה להיכנס בזמן ולומר את המשפטים כמו שצריך – לא להאריך יותר מדי, להגיד את המילים במדויק, לא להתבלבל. רגש, מנגד, הוא משהו שאי אפשר ללמוד. או שיש לך, או שאין לך. שחקן מקצועי יודע להפעיל את הנקודה הזו, אבל בלתי אפשרי ללמד אנשים לעשות את זה. זה לא פשוט. כמו שלא כל אחד יכול להיות זמר או רופא, כך לא כל אחד יכול להיות מדבב".
הקלטה של סרט בן שעה וחצי היא תהליך ארוך, שאורך בדרך כלל שבועיים תמימים. צריך להקליט כל קול בנפרד, וגם מדבבים מוכשרים במיוחד שיכולים לעשות כמה קולות צריכים לעשות הפסקה בין דמות לדמות. את התוצאה המוצלחת אתם רואים על מסך בבית, או במתחם הקולנוע באזור מגוריכם.
כיף (לא) להיות מפורסם
כמו שאתם בטח מנחשים, לא פשוט להיות מפורסם. אנשים פונים אליך ברחוב כל הזמן, מבקשים חתימות או תמונה למזכרת ונותנים הרבה תשומת לב. יפה, בתור מדבבת, דווקא נהנית מהאנונימיות של העבודה שלה. "בדרך כלל לא מזהים את הפנים שלי, ואני שמחה מזה. אני אוהבת את העבודה נטו, בלי כל הבלגן מסביב. אבל כשאני מתחילה לדבר – ישר מסתובבים להסתכל עליי. אנשים ברחוב שאולים אותי אם אני מרקו. הרבה אומרים לי בהתרגשות: 'יש לך קול של הסרטים המצוירים!'
"עברו כמעט שלושים שנה מאז שהקלטתי, ועדיין מזהים. לפעמים אני סתם מבקשת ממוכר בסופר להביא לי שקית, והוא מזהה עם מי יש לו עסק. הנה סיפור: כשהקלטתי את הקול של מרקו הייתי נוסעת במוניות שירות, ותמיד יושבת בשורה האחרונה. שמתי לב שבכל פעם שביקשתי מהנהג לעצור לי בתחנה הקרובה, כל יושבי המונית היו מסתובבים להסתכל עליי. בסוף החלטתי פשוט לשבת מקדימה".
קשר משפחתי
עולם הבידור הישראלי הוא עסק משפחתי בבית של משפחת גבאי. הבת הקטנה של יפה, דון לני גבאי, היא שחקנית מוכשרת ומוערכת בפני עצמה, שהספיקה להיות מנחה בערוץ הילדים, להשתתף בסדרה "השמינייה" וגם לדובב בעצמה. "דון ממש גדלה לתוך הדיבוב. בחופש הגדול היא הייתה מגיעה לאולפנים, יושבת בשקט ומסתכלת. תמיד היא הייתה מקשיבה, ולאט-לאט היא למדה את סודות המקצוע. יום אחד הייתי צריכה להקליט משפט או שניים, וביקשתי מדון שתקליט בשבילי. היא עמדה מול המיקרופון כמו גדולה והקליטה כמו שצריך, בלי להתבלבל. בהתחלה נתתי לה תפקידים קטנים, אבל בהמשך הבנתי שהיא מסוגלת ליותר מזה. באחת העונות היא כבר דיבבה דמות מרכזית ב'פוקימון', וגם בסדרה 'בובספוג' יש לה תפקיד מכובד. היא מופיעה יחד אתי בהצגות".
"אני קצת כמו מרקו"
שאלנו את יפה לאיזו דמות היא הכי התחברה, והייתה לה מיד תשובה.
"אני אוהבת מאוד את מרקו. אני מתחברת לתמימות שלו, לטוב הלב שלו, לעזרה לזולת שהוא מפגין. אלו תכונות שאני חושבת שיש גם בי. אני גם מתחברת לפומיקי ולדני שובבני. שניהם שובבים ואוהבים הרפתקאות, ומזכירים לי את עצמי לפעמים.
"נשארתי בעולם הילדים שאני אוהבת מאוד. הוא עולם מדהים, ותמיד חלמתי להיות קשורה אליו. עד היום אני מתעניינת בספרי ילדים, בצעצועים שלהם. בשבילם אני משחקת מכל הלב. זה עולם מרתק, שכל סדרה בו טומנת בחובה משהו אחר. הגיבור שלך יכול ליפול מהקומה השמינית, להתרסק לחתיכות שלא מבדילות בין ידיים ורגליים, ואחרי רגע הכל מתחבר בחזרה והוא שוב רודף או חוטף. אין כיף גדול מזה".