סוכריה מסוכריות


שָׁלוֹם יְלָדִים וִילָדוֹת!

בֹּקֶר בָּא, אֲנִי לֹא קָם.

חֹפֶשׁ בָּא, וְכֵיף לִי סְתָם.

קַיִץ בָּא, וְחַם לִי חַם.

אַבָּא בָּא, נֵלֵךְ לַיָּם.

יוֹם שָׁרָב, גְּלִידָה נִטְעַם.

יוֹם חַמְסִין, מַזְגָן יִרְעַם.

יוֹם לוֹהֵט, וְחַם לִי חַם.

יוֹם שְׁרָבִי, נֵלֵךְ לַיָּם.

אֵיזֶה חֹפֶשׁ, מָה נָעִים.

כַּמָּה חֹפֶשׁ, מְרִיעִים.

כֵּיף בַּחֹפֶשׁ, מַרְנִינִים.

כִּי בַּחֹפֶשׁ נֶהֱנִים.

כָּךְ עוֹבְרִים יָמִים שֶׁל כֵּיף,

יוֹם חוֹלֵף לוֹ, יוֹם נוֹקֵף.

וַאֲנִי מַמְתִּין, שׁוֹאֵף,

שֶׁהַחֹפֶשׁ… יִתְחָפֵף!

אוֹהֶבֶת הָמוֹן,

לִירוֹן

**************************************

לְטַיֵּל עִם אֲחוֹתִי

מֵאֵת תָּמָר הַיַּרְדֵּנִי

הַחֻרְבָּה כְּבָר לֹא חֻרְבָּה

חַגִּית רָקְדָה בְּכָל הַבַּיִת, וְשָׁרָה בְּקוֹלֵי-קוֹלוֹת. "אֵיזֶה יֹפִי!" הִיא קָרְאָה.

בָּאתִי לִשְׁאֹל עַל מָה כָּל הַשִּׂמְחָה, וְהִיא רַק חִבְּקָה אוֹתִי בְּחָזְקָה, וְצָעֲקָה לִי בָּאֹזֶן: "נֹגַהּ'לֶה, בָּנוּ מֵחָדָשׁ אֶת הַחֻרְבָּה!"

מִיָּד הֵבַנְתִּי שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא בְּסֵדֶר עִם אֲחוֹתִי. זֹאת אוֹמֶרֶת, בּוֹנִים בָּעוֹלָם הַרְבֵּה בָּתִּים הֲרוּסִים וַחֲרֵבִים, וּבְכָל זֹאת, לֹא רוֹקְדִים בִּגְלַל זֶה. חַגִּית רָאֲתָה אֶת הַמַּבָּט הַמֻּדְאָג שֶׁעַל פָּנַי, וּמִיָּד אָמְרָה: "בּוֹאִי אִתִּי לִירוּשָׁלַיִם, וְנִרְאֶה אֶת הַחֻרְבָּה בְּמוֹ עֵינֵינוּ".

***

עָמַדְתִּי עִם חַגִּית בְּלֵב הָרֹבַע הַיְּהוּדִי, בְּפֶתַח בֵּית כְּנֶסֶת עֲנָק. "אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה", מִלְמְלָה חַגִּית שׁוּב וְשׁוּב. "בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים עָמְדָה כָּאן רַק קֶשֶׁת אֶבֶן בּוֹדְדָה, וּפִתְאוֹם הַחֻרְבָּה נוֹלְדָה מֵחָדָשׁ".

"דַּי כְּבָר!" אָמַרְתִּי. "יוֹם שָׁלֵם אַתְּ מְדַבֶּרֶת עַל הַחֻרְבָּה, חֻרְבָּה, חֻרְבָּה, וְעוֹד לֹא אָמַרְתְּ לִי מָה זֶה בִּכְלָל, וְלָמָּה אַתְּ כָּל-כָּךְ מִתְרַגֶּשֶׁת". חַגִּית צָחֲקָה, וְהִזְמִינָה אוֹתִי לְהִכָּנֵס פְּנִימָה.

מָה אֲנִי אַגִּיד לָכֶם, בֵּית כְּנֶסֶת יָפֶה כְּמוֹ "הַחֻרְבָּה" לֹא רָאִיתִי בַּחַיִּים. הַקִּירוֹת וְהַתִּקְרָה הָיוּ מְקֻשָּׁטִים וּמְצֻיָּרִים, וּבְאֶמְצַע אוּלַם הַתְּפִלָּה עָמְדָה בָּמַת אֶבֶן-שַׁיִשׁ נוֹצֶצֶת. מוּלָהּ, בַּקִּיר הַמִּזְרָחִי, הָיָה שֶׁקַע אָרֹךְ, שֶׁבְּתוֹכוֹ יָשַׁב אֲרוֹן קֹדֶשׁ מְפֹאָר. אֲנָשִׁים סְבִיבִי צִלְּמוּ בְּלִי סוֹף, וְכָךְ גַּם חַגִּית, שֶׁהִתְיַשְּׁבָה עַל אַחַד מִכִּסְּאוֹת הָעֵץ הַמְּפֹאָרִים, וְהִזְמִינָה אוֹתִי לָשֶׁבֶת לְיָדָהּ.

"לִפְנֵי 300 שָׁנִים בָּנָה כָּאן רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד בֵּית כְּנֶסֶת קָטָן", הִיא פָּתְחָה, "אֲבָל הוּא נֶהֱרַס, וְלָכֵן קָרְאוּ לוֹ 'חֻרְבַּת רַבִּי יְהוּדָה הֶחָסִיד', אוֹ בְּקִצּוּר: 'הַחֻרְבָּה'. חָלְפוּ שָׁנִים, 'הַחֻרְבָּה' עָמְדָה כְּמוֹ צַלֶּקֶת עֲצוּבָה בְּלֵב הָרֹבַע הַיְּהוּדִי, עַד שֶׁהַנָּדִיב הַיְּהוּדִי אַלְפוֹנְס רוֹטְשִׁילְד הֶחְלִיט לְפַנּוֹת אֶת הַהֲרִיסוֹת, וְלִבְנוֹת בִּמְקוֹמָן בֵּית כְּנֶסֶת גָּדוֹל עִם כִּפָּה עֲנָקִית, בְּדִיּוּק כְּמוֹ זֹאת", הִיא הִצְבִּיעָה עַל הַתִּקְרָה. " אַלְפוֹנְס בִּקֵּשׁ שֶׁלְּבֵית הַכְּנֶסֶת הֶחָדָשׁ יִקְרְאוּ עַל שֵׁם אָבִיו, 'בֵּית יַעֲקֹב', אֲבָל יְהוּדֵי יְרוּשָׁלַיִם לֹא אָהֲבוּ אֶת הַשֵּׁם הֶחָדָשׁ. הֵם כְּבָר הִתְרַגְּלוּ לַשֵּׁם 'הַחֻרְבָּה', וְכָךְ קָרְאוּ לְבֵית הַכְּנֶסֶת הֶחָדָשׁ, אַף שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא הָיָה חָרֵב. לְהֶפֶךְ, הוּא הָיָה בֵּית הַכְּנֶסֶת הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר בָּעִיר!"

"נִרְאֶה שֶׁהַשֵּׁם הַיָּשָׁן שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת עָשָׂה לוֹ מַזָּל רַע", הִמְשִׁיכָה חַגִּית, "כִּי בִּשְׁנַת 1948, בְּאֶמְצַע מִלְחֶמֶת הָעַצְמָאוּת, הִתְחוֹלֵל קְרָב נוֹרָא בָּרֹבַע הַיְּהוּדִי, שֶׁבּוֹ נִצְּחוּ הַיַּרְדֵּנִים. הֵם גֵּרְשׁוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מֵהָעִיר הָעַתִּיקָה, וּפוֹצְצוּ אֶת בֵּית כְּנֶסֶת 'הַחֻרְבָּה'.

"מִבֵּית הַכְּנֶסֶת הַמְּפֹאָר לֹא נוֹתַר כִּמְעַט דָּבָר; רַק קְצָת מֵהַבָּמָה וּמְעַט מֵהַקִּירוֹת. אַחֲרֵי 19 שָׁנָה חָזְרוּ הַיְּהוּדִים לָעִיר הָעַתִּיקָה וְגֵרְשׁוּ אֶת הַיַּרְדֵּנִים, אַךְ עֲדַיִן לֹא בָּנוּ אֶת 'הַחֻרְבָּה'. הֵם רַק שִׁחְזְרוּ קֶשֶׁת אַחַת מִתּוֹךְ הָאַרְבַּע שֶׁהָיוּ.

"חָלְפוּ שָׁנִים, נְדִיבִים תָּרְמוּ כְּסָפִים, וְגַם מְדִינַת יִשְׂרָאֵל מָצְאָה תַּקְצִיב, וְהִנֵּה, סוֹף-סוֹף, אֲנִי יוֹשֶׁבֶת אִתָּךְ בְּתוֹךְ 'הַחֻרְבָּה' הַבְּנוּיָה. הָיִית מַאֲמִינָה?"

הַהִתְרַגְּשׁוּת שֶׁל חַגִּית הִדְבִּיקָה אוֹתִי. "בּוֹאִי נִתְפַּלֵּל שֶׁבֵּית הַכְּנֶסֶת הַזֶּה, שֶׁכְּבָר סָבַל מַסְפִּיק, יִשָּׁאֵר שָׁלֵם וּבָנוּי לָנֶצַח!" אָמַרְתִּי.

מִלּוֹן

חֲרֵבִים: הֲרוּסִים

שִׁחְזְרוּ: בָּנוּ מֵחָדָשׁ כְּמוֹ שֶׁהָיָה

*******************************

סֻכָּרִיָּה בַּטֶּבַע- הַצִּילוּ, שֹׁד!

מֵאֵת אַיָּה גּוֹלְדְּשְׁמִיד

הַנָּמֵר הֵצִיץ מִתּוֹךְ עֲלֵי הַשִּׂיחַ שֶׁמֵּאֲחוֹרָיו הִתְחַבֵּא. שֶׁרַק לֹא יְגַלּוּ אוֹתוֹ. הָיָה זֶה נָמֵר אֲמִתִּי, כָּבֵד וְרָחָב, וּפַרְוָתוֹ מְקֻשֶּׁטֶת חֲבַרְבּוּרוֹת. בְּמֶרְכָּזָהּ שֶׁל כָּל חֲבַרְבּוּרָה שְׁחַרְחָרָה הָיָה חֹר עָגֹל.

וְלָמָּה הַתֵּאוּר הַזֶּה חָשׁוּב כָּל-כָּךְ?

כִּי לֹא הַרְחֵק מִשָּׁם הִתְחַבְּאָה חַיָּה דּוֹמָה מְאוֹד לַנָּמֵר, אֲבָל שׁוֹנָה מִמֶּנָּה: פַּרְוָתָהּ הָיְתָה מְעֻטֶּרֶת בִּנְקֻדּוֹת. הָיָה זֶה בַּרְדְּלָס.

הַנָּמֵר הִבִּיט בַּבַּרְדְּלָס, וְעָקַב אַחֲרָיו בְּשֶׁקֶט. הוּא הָיָה שָׂמֵחַ וְנִרְגָּשׁ. עִם קְצָת מַזָּל, הַבַּרְדְּלָס יִדְאַג לוֹ לַאֲרוּחַת עֶרֶב טְעִימָה.

הַנָּמֵר יָכוֹל לִדְאֹג לְעַצְמוֹ. עֻבְדָּה, רַק אֶתְמוֹל הִמְתִּין בְּשֶׁקֶט, מֻסְתָּר מֵאֲחוֹרֵי עֵץ רָחָב, וְזִנֵּק בְּהַפְתָּעָה עַל אַרְנֶבֶת רְגוּעָה שֶׁטִּיְּלָה לָהּ בְּנַחַת וּבְשַׁלְוָה. אֲבָל הַיּוֹם, קִוָּה הַנָּמֵר, הוּא לֹא יִצְטָרֵךְ לְהַזִּיעַ וְלַעֲבֹד קָשֶׁה. הוּא מְתַכְנֵן לֵהָנוֹת מִסְּעוּדָה שֶׁמִּישֶׁהוּ אַחֵר הִתְאַמֵּץ לְהַשִּׂיג, וְלֹא סְתָם "מִישֶׁהוּ": הַבַּרְדְּלָס הַנִּכְבָּד בְּעַצְמוֹ!

'תִּרְאוּ אוֹתוֹ', הִרְהֵר הַנָּמֵר הֶחָבוּי בַּשִּׂיחַ. 'אֵילוּ רַגְלַיִם אֲרֻכּוֹת יֵשׁ לוֹ! כָּל צַעַד עֲנָקִי שֶׁלּוֹ מַתְחִיל וְלֹא נִגְמָר'.

***

צְבִי צָעִיר צָץ לְפֶתַע, וְהַבַּרְדְּלָס לֹא בִּזְבֵּז זְמַן – לָקַח אֲוִיר וְהִתְחִיל לָרוּץ.

'אֵיךְ שֶׁהוּא רָץ', קִנֵּא הַנָּמֵר.

הַבַּרְדְּלָס דָּהַר קָדִימָה, כְּשֶׁצִּפָּרְנָיו הַשְּׁלוּפוֹת נִנְעָצוֹת בָּאֲדָמָה וְעוֹזְרוֹת לוֹ לֹא לְהַחְלִיק. כֻּלָּם יָדְעוּ – אַף-אֶחָד לֹא יָכוֹל לְנַצֵּחַ אֶת הַבַּרְדְּלָס בְּתַחֲרוּת רִיצָה. לְעוֹלָם.

זָנָב הַבַּרְדְּלָס פָּנָה לְפֶתַע שְׂמֹאלָה, וְהַבַּרְדְּלָס קָפַץ לַגִּבְעָה הַשְּׂמָאלִית. "הַזָּנָב הַזֶּה מְשַׁמֵּשׁ כְּהֶגֶה מְעֻלֶּה", מִלְמֵל הַנָּמֵר. הוּא הִכִּיר אֶת הַבַּרְדְּלָס – רָץ מַהֵר, אַךְ גַּם מִתְעַיֵּף מַהֵר.

הַבַּרְדְּלָס נֶעֱלַם לְכַמָּה דַּקּוֹת, וְחָזַר עִם הַצְּבִי תָּלוּי בְּפִיו. מֻתָּשׁ הוּא פָּסַע, מִתְקַדֵּם לְאִטּוֹ, וְחָזֵהוּ עוֹלֶה וְיוֹרֵד בִּנְשִׁימוֹת מְהִירוֹת.

"הוּא גָּמוּר", חִכֵּךְ הַנָּמֵר אֶת כַּפּוֹתָיו מְרֻצֶּה. "הִגִּיעַ הַזְּמַן לִפְעֹל".

לְלֹא הוֹדָעָה מֻקְדֶּמֶת זִנֵּק הַנָּמֵר עַל הַבַּרְדְּלָס, וְחָטַף מִמֶּנּוּ אֶת הַצְּבִי.

"אֲנִי לֹא מַאֲמִין", יִלֵּל הַבַּרְדְּלָס. "שׁוּב אַתָּה גּוֹנֵב מִמֶּנִּי אֶת מָה שֶׁצַּדְתִּי בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתַי!"

"תִּלְמַד מִמֶּנִּי, חָבֵר", לָעַג לוֹ הַנָּמֵר. "אֶת הַסְּעוּדָה תָּמִיד עָדִיף לֶאֱכֹל בְּשֶׁקֶט עַל עֵץ גָּבוֹהַּ, מֵאֲשֶׁר עַל הָאֲדָמָה. יְצוּרִים רְעֵבִים שֶׁמַּבִּיטִים לְתוֹךְ הַצַּלַּחַת שֶׁלְּךָ עֲלוּלִים לְהַכְנִיס אוֹתְךָ לְצָרוֹת צְרוֹרוֹת".

הַבַּרְדְּלָס לֹא מָצָא כֹּחַ אֲפִלּוּ לַעֲנוֹת. עָיֵף וְעָצוּב הוּא הִבִּיט בַּנָּמֵר וּבָאֲרוּחָה שֶׁנִּשְׁדְּדָה מִמֶּנּוּ.

"מִצְטַעֵר, אֲבָל אֵין לִי זְמַן לְנַחֵם אוֹתְךָ", לָעַג לוֹ הַנָּמֵר, וְהִבִּיט בְּפַס הַדְּמָעוֹת הַשְּׁחֹרוֹת שֶׁיָּרַד מֵעֵינָיו שֶׁל הַבַּרְדְּלָס – אֶל פִּיו. "אֲנִי מְמַהֵר לַאֲרוּחַת הָעֶרֶב, עַל הָעֵץ הַגָּבוֹהַּ בְּיוֹתֵר".

מִלּוֹן

מֻתָּשׁ: עָיֵף מְאוֹד, לְלֹא כֹּחַ

פָּסַע: צָעַד