כיתת מלאכים


 מתנדבות כותבות

מאת תלמידות כיתה ו' בכפר גנים: אופק טנא, שי קרונפלד, נופר הילדסהיימר, עדי מטיאש, טלי ציקל, הילה גבאי,  ענבל ליפשטט ותהילה סגל

 

אז איך זה להיות בת מצווה? מדור "כיתת מלאכים" מביא את כתבתן של ילדות שהתנדבו ושלחו אלינו את הסיפור המרגש. הן זכו לא רק למצוות, כי גם אנחנו מצ'פרים אותן בפרס: יום כיף לכל השכבה בפארק מים וספורט אתגרי! ומה אתכם? בואו להשתתף במדור


הרבה בתי ספר מתלבטים איך לחגוג עם בנות שכבה ו' את שנת בת המצווה.

בבית הספר שלנו, ממ"ד כפר גנים בפתח – תקווה, החליטו לתת לנו להרגיש, קצת, מה זה אומר להיות בת מצווה. מצוות? עם ישראל? ירושלים? חסד? תורה? אשה? הכל – בשבוע אחד!

היום הראשון: ילדים, בקבוקים ו…בצל

כישרון משחק – הפגנו בהצגות שערכנו לילדי הגנים ברחוב שלנו. אבל לא רק זה. גם התגייסנו כולנו להפוך את החצר שלהם לגינה צבעונית, לימודית, מעניינת ובעיקר – ממוחזרת! הכנו מבקבוקים ממוחזרים פרחים ומדיסקים ישנים מוביילים אותם תלינו ו'שתלנו' בכל החצר.באחד הגנים הכנו פינת מוזיקה מכלי מטבח משומשים ובגן השני הכנו ציור קיר גדול אותו צבענו עם הילדים.

מאוחר יותר באותו היום יצאנו לפעילות עם עמותת "לקט'. במסגרת הפעילות הגענו למתחם שילר  והתחלנו לקטוף בצלים. למרות החום הכבד ולמרות הקושי בעבודה השתדלנו לקטוף כמה שיותר… הסבירו לנו שהתבואה שנאספת נשלחת למשפחות נזקקות ולכן היה לנו חשוב לאסוף כמה שיותר.

היום השני: סיפורי סבתא

מכירים שירים ישנים? אולי לא, אבל סבא וסבתא שלכם בטח כן… אז במשך שבוע התאמנו על לנגן ולשיר שירים כאלה, ואז  הלכנו לבית אבות 'נאות השרון' ולמרכז יום לקשיש.

כשנכנסנו לשם חששנו בתחילה שהם לא ישתפו פעולה… ולמרבה הפלא?! – הם ממש התלהבו ומחאו כפיים ושרו! אפילו חיבקו אותנו באהבה.

לאחר מכן ישבנו ושוחחנו איתם, שאלנו שאלות על סיפור חייהם, וזה ריגש אותם עד מאוד.

כך שלמרות הפרש הגילאים. הייתה שם שמחה שלעולם לא נשכח.

היום שלישי: נלחמים על האמונה

הרב אריה שלום, שהיה נהגו הפרטי של הרב גורן,  הרצה לנו על מאורעותיו

במלחמת ששת הימים ועל נסים שהצילו את חייו במלחמה.  הוא הראה לנו תמונות מהמלחמה ובנוסף תקע בשופר – אותו שופר שתקע בו הרב גורן בכניסה לירושלים!

מה נגיד לכם, לא בכל יום שומעים את סיפורי כיבוש ארץ ישראל ממש מפי אדם שנלחם שם. מכך בעיקר למדנו שהקב"ה שומר שלינו, על עם ישראל, ובזכותו ניצחנו בשישה ימים בלבד.

היום רביעי: תזיזו ת'רגליים

סקרניות לגבי הבאות, התכנסנו באולם ספורט. ואז מי באה? מדריכת אירובי מוסמכת… מסתבר שהיא הגיעה כדי "להזיז"  קצת, והסבירה לנו על חובת שמירה על הגוף. מיד לאחר מכן  חזרנו לכיתה ושם ערכנו ארוחת בריאות! טוב, אחרי שקופצים הרבה חייבים לאכול משהו…

סיפור עצוב ומרגש במיוחד, שמענו מפי הרב דר' שרון שלום. הוא עבר חוויות קשות כשהיה קטן, עד שהגיע לארץ ישראל ארץ אבותינו, ועם זאת – תמיד האמין שיעלה לארץ הקודש ויזכה לראות את ירושלים בירתנו ולחיות בקרב אחיו היהודים.

סבא שלו  היה מספר לו על נפלאות ארץ ישראל. אז הוא החליט לא לחכות: הוא וחברו הטוב, ילדים בני 7 ו9 החליטו לברוח לארץ ישראל בלי לספר לאף אחד. שני הילדים עברו מסעות רבות ומסוכנות, מלאות בניסים ונפלאות, שבהתחלה קשה להאמין שהם קרו אבל הוכחה יחידה יש בידו: הוא חי וקיים, בריא ושלם, ועומד לפנינו ומספר את סיפורו. לבסוף כמובן הוא הוחזר לביתו. ולאחר כמה שנים הוא וחברו עלו לארץ ישראל, הקימו משפחה, והגשימו את חלומם הגדול ביותר.

היום חמישי: לכל אחד יש הניגון שלו

 יצאנו שוב להתנדבות בגני הילדים וכשחזרנו חיכתה לנו פעילות בנושא כלי נגינה. כל אחת מהבנות זכתה לנגן על כלי הקשה מיוחדים מכל העולם.

רקדנו ושרנו והבנות שלכל אחת יש את ה'ניגון שלה', המיוחדות שבה, שאותו היא צריכה לגלות ולהיפתח.

איזו מטרה יש לבני האדם? ואיך הוא מוציא את הכישרון הטמון בו בכדי לממשה? על זה שוחחנו בכיתה, מנסות להבין מה משמעות החיים ואיך אני יכולים לשפר לעולם טוב יותר.

אתם יודעים, אברהם אבינו הרי היה רק בן שלוש גילה שיש מנהיג' לעולם למרות שגדל בסביבה שהיא הפוכה מאמונה הזאת. אז מסתבר שאף פעם לא "צעירים מידי" להגיע לאמוונה שלמה.

ומה לגבי גיל בת המצווה שלנו?

המורה הסבירה שגילנו קשור במקורות התורה ולכן הוא מיוחד. זהו הזמן לחפש ולהבין את הפוטנציאל הטמון בנו, כדי למצוא את הייעוד שלנו כבנות אדם בעולמו של הקב"ה!

לסיום השבוע ערכנו טקס הפרשת חלה, שאחריה כל תלמידה קיבלה בצק וקלעה ממנו צמה. הלכנו הביתה עם חלה בידיים ושמחה בלב.

ובסוף השבוע: אימא יש רק אחת

בסוף שבוע בת המצווה הוזמנו לערב שבו השתתפו הבנות והאימהות יחד. בערב זה היו כעשר סדנאות שהונחו ע"י מורות מצוות בית הספר: סדנת שזירת פרחים, סדנת בצק סוכר, סדנת מוזיקה, סדנת ספורט, סדנת דרמה ואפילו סדנת בובות…

בסדנה של מוזיקה, למשל, חילקו מקלות תופים והאימהות והילדות יצרו שיר עם כל מיני תיפופים והקשות בדרך חוויתית ומהנה .בסדנת הספורט יצרו הבנות והאמהות פירמידות משותפות, היה ממש כיף לבלות עם אמא!

ואז – קצת אופנה…

הגיעה סטייליסטית דתייה בשם עדי בורג והסבירה איך להתלבש בצורה אופנתית וגם צנועה. היא הראתה לנו מצגת על מיבני גוף שונים ומה מתאים לכל אחד מהם. בגדים – הם מאוד חשובים לרושם הראשוני (הדבר הראשון שקולטים לגבי אדם שלא מכירים אלו הם הבגדים שהוא לובש).  הבנות בשכבה התענינו מאד בהרצאה של עדי… ואם לא היו עוד תוכניות להמשך הערב הן היו שואלות אותה עוד ועוד שאלות עד אמצע הלילה.
בסוף הערב –  הבאנו לאימהות מתנה: ספר טלפונים מקושט וצבוע שמודבק עליו תמונה של כל ילדה וברכת הדלקת נרות כמו שלאה אמנו הייתה ידוע במידת הנתינה. מסתבר שמדבר כל- כך פשוט כמו ספר טלפונים ישן אפשר להכין ספר מעוצב ומרהיב ביופיו.

וואו.. זה היה שבוע עמוס, מרגש, מיוחד ובלתי נשכח!

תודה לה' על שהגענו לגיל מצוות, ותודה למורות ולמנהלת בית הספר שעשו לנו את השנה בכלל ואת שבוע השיא הזה לכ"כ מיוחדים!