כתבה: שרה בר אשר
מישהו אמר שאנחנו לא יודעים למחזר? מי שאומר את זה פשוט לא נכח במרוץ השליחים המסורתי שמתקיים בכל שנה רגע אחרי קריאת המגילה בבוקרו של פורים. מי שלא מבין על מה אני מדברת, כנראה לא קיים את מצוות "משלוח ממתקים איש לרעהו" מימיו. אז בשביל אותו קורא יחיד, אני אתאר את אופן קיום מצוות החג: הכול מתחיל בראש חודש אדר, כשעל המדפים שמוצבים בכניסה לסופרמרקט מונחים במלוא צבעוניותם מארזים של משלוחי מנות ולצדם ממתקים וחטיפים בכל גוני צבעי המאכל. תייר שיזדמן למקום עלול להסיק שמדובר בעם קשה יום, שבכל ימות השנה לא בא ולו ממתק אחד אל פיו.
הגמרא במסכת תענית (דף כט) אומרת: "משנכנס אדר מרבין בשמחה". בדקתי ומצאתי שבמסכת פסחים (דף קט) כתוב: "אין שמחה אלא בבשר ויין". לכן לא ברור לי איך נכנסו נחשים צבעוניים אל השמחה והצהלה הזאת.
בואו נעשה סדר בכל העדלידע הזאת. ראשית, קיים מנהג עתיק יומין שנהוג עוד מסוף המאה הקודמת, והוא משחק הגמד והענק. בכל יום, כשמגיעים לכיתה (מראש חודש אדר ב' ועד פורים), מצפה לנו ממתק מהענק. רק מכיוון שבכל ימות השנה לא חסרים לנו ממתקים בתפריט, יוצא שמה שכיף כאן זה שהענק חשב והשקיע בנו. לכן אני מציעה שהוא באמת ישקיע (בינינו זה לא באמת נקרא להשקיע, שקונים מלאי של ממתקים שמספיק לשבועיים, ובכל יום שולפים את הממתק התורן), לכן אני מבקשת מהענק שיסתכל גם בקנקן וגם במה שיש בו. למשל, אם הגמד שלו אוהב שחמט, שהענק יכין לו מתנות שקשורות לשחמט – חיילי משחק עשויים מפימו, למשל.
כעת הגענו אל מסיבת פורים שמתקיימת בבית הספר, ואל הילד האמיץ הראשון שינסה להגיע לבית הספר כשהוא לא מצויד במיטב צבעי המאכל. רק שלא כמו בשושן הבירה, בתחום התזונה הנכונה "ונהפוכו" לא קורה בפור אחד. לכן כמו היהודים בימי מרדכי ואסתר שקיימו וקיבלו עליהם את ימי הפורים, כך אני ממליצה שגם קוראי העיתון "אותיות" יקבלו עליהם את דברי האיגרת הבאה:
משלוח המנות לא יכיל צבעי מאכל.
- כל ילד יקבל וייתן רק משלוח מנות אחד.
- מותר לאכול את משלוח המנות רק אחרי שאוכלים ארוחת עשר, ובשום פנים הוא לא יחליף את הארוחה הזאת.
- נותן המשלוח ישקיע באריזה מקורית (ראו במדריך האריזות בגיליון זה).
- מותר להכניס עד שלושה ממתקים או חטיפים במשלוח מנות אחד.
מכאן אנחנו ממשיכים אל הרגע הזה בבוקר שבו קורא המגילה בבית הכנסת מסיים את הקריאה במילים: "ודובר שלום לכל זרעו". הרגע המשמעותי הזה יכול להיראות כך (את המילים הבאות תקראו במהירות כפי שקוראים את שמות עשרת בני המן): מיכל שמוסרת לרינת שמוסרת לנעמה שמוסרת לגילי שמוסרת לדפנה, או אם תרצו – עילי מוסר לאיתי שמוסר ליובל שמוסר לעידו שמוסר לאופק שמוסר לדביר ו… גול! כך בסוף המשחק כולם נשארים עם אותם ממתקים, רק בצלחות חד פעמיות ובעטיפות צלופן שונות.
אפשרות אחרת היא לקיים ולקבל את דברי האיגרת הבאה:
משלוח המנות יכיל ארוחת בוקר מפנקת!
מה דעתכם על פנקייקס? חביתה עם פרצוף מצחיק מירקות? לחמניות עם שוקולד צ'יפס? גרנולה תוצרת בית? האפשרויות רבות וטעימות, ואני בטוחה כי יהיה קשה להתחרות עם משלוח מנות מפנק שכזה. כך ייעשה לחברים אשר אתם חפצים ביקרם!
תמונה: freedigitalphotos.net