למה אחרי ארוחה נעשים עייפים?
בת ציון ממודיעין
היי בת ציון. כדי לענות על שאלתך החלטתי, כמו שאני עושה לעתים קרובות, לערוך ניסוי. לכן התיישבתי מיד ואכלתי ארוחה גדולה ועשירה, שכללה מגוון מנות ראשונות, מנה עיקרית וקינוח גדול במיוחד. מיד עם סיום הארוחה המתנתי בדריכות לראות כיצד ייראו תוצאות הניסוי שלי. אבל נרדמתי.. האמת היא שהסיבה לכך שאנו חשים עייפות לאחר ארוחה כבדה קשורה לאופן שבו מנהל הגוף שלנו את האנרגיה שלו. כאשר אנחנו אוכלים, במיוחד אם מדובר במזון קשה לעיכול, הגוף מבין כי הוא צריך להפנות משאבים ואנרגיה לטובת עיכול כל האוכל שאכלנו. כדי לעשות זאת מוזרם יותר דם לקיבה, והדבר יוצר "מחסור" באספקת הדם לשאר האיברים והדבר מתבטא בתחושת עייפות. כאשר אנו נחים והגוף מסיים לעכל את המזון האיזון חוזר לקדמותו ואנו מרגישים שוב רעננים, נמרצים וכמובן – מוכנים לארוחה הבאה.
למה יש רעידות אדמה?
מעין מזכרון יעקב
שלום מעין. שאלת שאלה חשובה, שבימים אלה היא אפילו מאוד רלוונטית. כידוע, לא מזמן הכה בחופי יפן גל צונאמי ענק, אשר נגרם כתוצאה מרעידת אדמה שהתחוללה בלב ים. אבל מה גרם לרעידת האדמה הזו?
כדור הארץ, כידוע, מחולק לשכבות. אנו, שחיים על השכבה החיצונית ביותר, יושבים בעצם על "קליפת כדור הארץ". הקליפה הזו אינה מורכבת ממשטח אחיד ורצוף, אלא בנויה מלוחות נפרדים שאנו מכנים "לוחות טקטוניים", ושנמצאים בתנועה מתמדת. כיצד אנו לא מרגישים את התנועה הזו? ראשית כל משום שכפי שהסברנו בעבר במדור, כאשר אנו נמצאים בתנועה מתמדת במהירות קבועה אנו לא באמת מרגישים שאנו נעים, אבל מלבד זאת, הלוחות הטקטוניים גם נעים לאט מאוד. אז מתי אנו כן מרגישים את התנועה? לעתים, כאשר שני לוחות טקטוניים נפגשים, הם מתחככים זה בזה. בעצם נוצרת מעין "תאונת דרכים" טקטונית שכזו. תאונת הדרכים הזו מזעזעת את שני הלוחות והם רועדים. לרעידה הזו אנו קוראים "רעידת אדמה". אם רעידה כזו מתרחשת בלב ים, היא יכולה ליצור גלים עזים במיוחד, וכשהגלים האלה מגיעים לחוף הם יכולים להפוך לגל צונאמי, ממש כמו שקרה ביפן.
איך נוצרות השיניים של האדם?
איתמר מירושלים
היי חיה. שאלה טובה. כמו שכולנו יודעים, אחרי שהשיניים שלנו נושרות, אנו יכולים להטמין אותן מתחת לכרית ולחכות לפיית השיניים שתיקח אותן ותשים לנו מתנה במקום. אבל תהית פעם מה עושה פיית השיניים עם כל השיניים האלה? בדיוק, היא עושה מהן שיניים חדשות!
טוב, אני אעצור פה, כי זה ממש לא נכון והאמת שגם קצת מגעיל. התשובה האמיתית מורכבת אבל מעניינת בהרבה. השיניים שלנו מתחילות להיווצר בעודנו ברחם, כאשר העור לאורך קו הלסת שלנו מתחיל להתעבות. העור המעובה מתפשט אל תוך רקמות הלסת שלנו ויוצר מעין "ניצני שיניים" קטנים מהם יצמחו שיני החלב שלנו מאוחר יותר. אחרי שאנו נולדים מתחילות לצמוח שיני החלב שלנו על הניצנים האלה, על ידי התגבשות של תאים עשירים בסידן ומינרלים אחרים. השיניים הקבועות שלנו נוצרות בצורה דומה, מתחת לשיני החלב, בתוך רקמת הלסת שלנו, וכשמגיע תורן לצאת הן "דוחפות" את שיני החלב החוצה ואלה נושרות.
תמונה: freedigitalphotos.net