בעֶרֶב יוֹם הָעַצְמָאוּת שׂוֹחֲחוּ הַיְּלָדִים עִם הוֹרֵיהֶם עַל עַצְמָאוּת. כָּל יֶלֶד הִכְרִיז עַל עַצְמוֹ כְּעַצְמָאִי שֶׁמְּנַהֵל אֶת דְּמֵי הַכִּיס שֶׁלּוֹ לְבַד, הוֹלֵךְ עִם חֲבֵרָיו לְבַד לַבָּמוֹת הַחֲגִיגִיּוֹת וָעוֹד. אֲבָל אַבָּא רָצָה שֶׁהֵם יַחְשְׁבוּ עַל סוּג אַחֵר שֶׁל עַצְמָאוּת..
