הסיפור המרכזי


"איזה חופש גדול", נאנחים הורים ברחבי הארץ. חופש גדול בחום גדול עוד יותר. גם אתם מרגישים כך? ואולי הייתם מעדיפים להמשיך את אווירת החופש עד לחופש הבא עלינו לטובה? כך או כך – גם לממצים וגם לחוגגים הסדרתיים - הכנו שפע של המלצות, בילויים ופעילויות שיספיקו לכם עד לסוף החופשה הזו והבאה. בעמודים הבאים תיהנו משפע של הצעות ורעיונות כיצד להעביר את הימים הארוכים. אורן זונדר ממליץ לכם ללמוד מאמיתי כהן חסד מהו. אמיתי, שזכה בפרס מטעם משרד החינוך, מתנדב באופן סדיר בכמה מקומות. התנדבות סדירה מכניסה לשִׁגרה מסוימת, ואף תורמת לנותן לא פחות מאשר למקבל. מקבץ מכּתבינו מספרים כיצד הם מעבירים את הימים הארוכים, ואנחנו מספקים שפע של המלצות לטיולים ובילויים עם המשפחה או החברים. והעיקר – שִׁמרו על עצמכם, שִׁמרו על הגבולות, שִׁמרו על שִׁגרה, אפילו מינימאלית. חופש הוא לא תירוץ להתפרעות, והבטלה מביאה לשעמום שמביא לאסונות. ביחד נעבור את החופש בשלום. להתראותיות, לירון

שלום לכם!


שלום לכם! אמצע החופש. חודש לפנינו וחודש מאחורינו. חלקכם מרגישים את השעמום מפעפע ועולה, ואחרים – עוד לא התחילו את החופש. אלה הם אותם נערות ונערים המוצאים עבודה בימי החופשה הגדולה, ומארגנים לעצמם מסגרת אחראית ומכניסה גם יחד. מי שיוצא לעבודה מבין את ערכו של הכסף. גם תמר הירדני, שמביאה בכתבה יפהפייה את הסיפור שמאחורי המטבעות. עוד בגיליון: מים צוננים ליום חם במוביל הארצי שבמדור "אותיטבע"; טיול, תרבות, גלידה ושאר ירקות ב"תחנת רענון"; אם אתם יוצאים למחנה, לקמפינג משפחתי או סתם לחיק הטבע, עדית סקלסקי ("יצירותיות") תלמד אתכם כיצד להשאיר סביבה נקייה, וגם: דרור סלע מסכם בהרחבה את כל מה שהיה מעניין במונדיאל. בגיליון הזה מתפרסם הפרק האחרון של "חבורת אחל"ה". אתם מוזמנים להיפרד ולהתכונן: בקרוב – סיפור חדש, מופרע ומשעשע בהמשכים. אז שתו משהו קר, קחו את "אותיות" לידיים, ותתחילו ליהנות מהחופש! להתראותיות, לירון

שלום לכם!


אנו נמצאים בלִבם של תִּשעת הימים – ימים של אֵבל וזיכרון החורבן שחווה עמנו לפני אלפיים שנים. חורבן זה הוליד חורבנות רבים נוספים, שהנורא בהם הוא השואה – נגזרת ישירה של היותנו עם המפוזר ומפורד בין העמים בגלות, ללא מדינה. אשרינו שזכינו לראות את קץ הגלות בימינו, אך הגאולה מלוּוה גם בייסורים, אותם אנו חווים על בשרנו משך 62 שנות הקוממיות שלנו בישראל. בית המִקדש השני חרב בשל שִׂנאת חינם, ואמרו חז"ל כי לא ייבנה הבית השלישי – אלא בשל אהבת חינם. זה תלוי בכל אחד ואחת מאתנו, אז החופש הזה הַקדישו חלק מהזמן למעט אהבת חינם: להתנדבות, לסובלנות ולחביבות. נכון, חם בחוץ. המזגן והטלוויזיה / מחשב קורצים ומפתים, אך לתת משהו קטן מעצמכם, ייתן לכם הרבה סיפוק. תשאלו את חניכי שבט הרא"ה מסניף נווה שאנן שבחיפה, המתנדבים כדבר שבשִׁגרה. לקראת החופש הגדול הם הגדילו לעשות, ואִרגנו "הפנינג" עליז שהכנסותיו קודש לילדים ממשפחות מעוטות יכולת. לאה קפלן פגשה אותם, והמפגש מלא ההשראה הוליד כתבה (בעמוד 12). אז המשך חופשה מהנה (ואולי גם מועילה), והמשך קריאה מהנה (ומועילה). להתראותיות, לירון

שלום לכם!



יש! החופש הגדול הגיע!!! כמה חיכיתם, ציפיתם, ספרתם, חלמתם עליו, והנה הוא - כאן ועכשיו. אך לצד האושר הגדול שבוודאי מציף אתכם - מתאפיינת ראשית החופשה באיסורי שלושת השבועות, ובתוכם - תִשעת הימים. מה לעשות שבכל שנה מוקדש חלק מהחופש הגדול לאזכורים חינוכיים - מי אנחנו, מאין באנו ולמה אנחנו כאן, ודווקא עכשיו? מצד אחד, החופש קורץ מכל פינה, ופשוט מתחשק לפרוק עול ולשבור כל שִׁגרה. אך מצד שני, כדאי לקחת רגע של מחשבה: איך ייראה החופש הזה? האם שבירת השִׁגרה תהפוך למעין שִׁגרה חלופית, שבמהלכה ילכו הימים לאיבוד, ואת תחושת השִׁחרור תחליף תחושה של מיאוס ולאוּת? כדאי להכין לוּחַ-חֹפֶש, ובו לכתוב מה הייתם רוצים לעשות בחופש, לנסות לשבץ - לצד הכיופים - גם מטלות שִׁגרתיות יותר, כמו מפגשים עם בני משפחה, עזרה מינימאלית בבית (עכשיו, כשיש זמן), קריאת ספרים וקצת מטלות בית-ספריות. זה הזמן להתנדב או לאמץ תחביב חדש, וזה בהחלט הזמן לנסות להתקבל לנבחרת הכתבים הצעירים של "אותיות" (ראו מודעה בעמוד 9). והעיקר - לא להתבטל כלל. חופשה נעימה וקריאה מהנה (ואפשר גם הפוך)!

שלום לכם!


אנטי-ישראליות היא אנטישמיות בלבוש מודרני. זו אותה שנאת יהודים ישנה שלא פסה מן העולם. אורן זונדר מפליא להסביר את קללת בלעם שהפכה לברכה: "הן עם לבדד ישכון" במדורו המעניין "לכבוד שבת", ותמר הירדני פוצחת במדור חדש ומרתק על השמות שמאחורי האתרים הידועים בארץ (מומלץ גם לארדואן ולשאר שונאי ישראל, המנסים לטעון כאילו כבשנו את האדמה מידי הפלשתינים, ואין לנו קשר לארץ הזו). בכל דור ודור קם לעם היהודי אויב חדש, והקדוש-ברוך הוא מצילנו מידו. נתפלל ל-ה' שישמור עלינו בארצנו, ויקרב את הגאולה להתראותיות, לירון

שלום לכם!


שבוע הספר העברי כבר כאן - חגיגה שנתית לחובבי הקריאה, שיוצאים לבלות בין דוכני הספרים. כמו ביריד צבעוני יש לשוקי הספרים צבע משלהם, המולה שלא תשמעו בספרייה וריח מיוחד - ריח של ספרים חדשים. חג הספר העברי הוא גם חג לרבים ממשתתפי "אותיות", המוציאים מִדֵּי שנה ספרים חדשים, שחלקם התפרסמו בעיתון שלנו. קוראי "אותיות" האוספים את הגיליונות במהלך השנים, יודעים היטב כי יש להם אוצר בלום של סיפורים בהמשכים, סדרות קומיקס ואוספי מדורים שזכו לראות אור לראשונה ב"אותיות". כך, למשל, יצאו במהלך השנים מרבית ספריו של הקומיקסאי שי צ'רקה, וכן ספרים פרי עטם של זהבה קור, דורית אורגד, תמר הירדני, אבי סגל, ג'קי ירחי וגלעד סליקטר (כולם פורסמו לראשונה ב"אותיות"). אנו ב"אותיות" מברכים בחום את הכותבים והמאיירים שבוראים עולמות בדמיונם, ומעשירים את חיינו. כדאי לכם, קוראים יקרים, לאסוף את עיתוני "אותיות" ולכרוך אותם. ומי יודע? אולי בעוד חודש, שנה או עשור יתחשק לכם פתאום לחזור אל הסיפורים והכתבות שכל כך אהבתם. להתראותיות, לירון

שלום לכם!



אם נדמה לכם כי לוח השנה השתגע, והחודשים העבריים פשוט "בורחים" לכם קדימה – אתם לא לבד. סיוון כבר כאן, נושא עמו ניחוחות של סוף שנה, אך בכל הנוגע למערכת החינוך – עולם כמנהגו נוהג. כשתתחיל החופשה הגדולה בבתי הספר היסודיים, ב-1/7 – כבר נהיה בימי בין המְצָרִים. כי כך הוא המצב אחת לכמה שנים. לכן מגיעה השנה המעוברת, ומסנכרנת בחזרה את לוח השנה עם עונות השנה, כדי שהפסח יֵצא באביב, חג האסיף – בימי האסיף, וחג הקציר – בימי הקיץ. אצלנו ב"אותיות" מסתכלים תמיד קדימה, ומתחדשים אחרי החגים וגם לפניהם. אנו שמחים להתחיל בגיליון זה את הסדרה החדשה של הקומיקסאי שי צ'רקה - "מאויב לאוהב", המבוססת על סיפורו הידוע של ש"י (ראשי תיבות: שמואל יוסף) עגנון, הסופר העברי הנודע, שאף זכה בפרס נובל לספרות. הקומיקסאי שי צ'רקה אוהב לחדש, ואנו ב"אותיות" נהנים להתחדש אתו. לאחר שפרץ דרך עם עלילות בבא, שהכירו לקוראים את המשניות בדרך מבוארת ומעניינת – החליט לאייר לראשונה את סיפוריו של ש"י עגנון, הכתובים בשפה "עגנונית": עשירה ונמלצת. אז אם לא הכרתם את ש"י עגנון עד היום, אתם מוזמנים להתאהב. להתראותיות, לירון

שלום לכם!


בדיוק בעוד שבוע נחגוג את יום ירושלים, וכבר מריחים את שבועות באוויר. החג האחרון בשנה, לפני חגיגת החופשה הגדולה, הוא גם חג שיש לו משמעות אדירה בלוח השנה היהודי. ביום זה, לפני שנים רבות, נכחנו כולנו בהר סיני, עת נתן הקדוש-ברוך-הוא את התורה לעם ישראל. התורה היא המנחה את חייו של יהודי מיום היוולדו ועד פטירתו. מי שנולד במשפחה שומרת תורה ומצוות, מקבל את משמעותה בחייו כדבר המובן מאליו, אך מִידֵי פעם כדאי לנו לעצור ולחשוב כיצד היו נראים חיינו בלעדיה - חיים ללא מוסר, ללא משמעות וערך. התורה היא הנותנת לנו את הכלים להתמודד עם החיים - על שמחותיהם ועצבונותיהם. תחשבו על זה. הגיליון שבידיכם מוקדש ליום ירושלים ולחג השבועות: הסופרת זהבה קור מתחילה בסיפור חדש בהמשכים, המתרחש בתקופת מלחמת ששת הימים; תמר הירדני מספרת במדורה על אישיות ירושלמית ששינתה את המדינה; כלת התנ"ך הטרייה, אור אשואל, מדברת על ההתמודדות עם ספר התנ"ך; ד"ר ארי גרינספן החליט לבדוק בשטח מהו הקציר של חג הקציר, ועוד ועוד. היכונו-היכונו לגיליון הבא: שי צ'רקה חוזר בסדרת קומיקס חדשה. יש למה לצפות! להתראותיות - לירון

שלום לכם!


אם ניתן היה לצבוע את חודשי השנה, היה חודש תמוז נצבע בצהוב של שמש, אב - בשחור של חורבן, תשרי - בלבן של התחדשות, ניסן - בפסטלים של אביב, וסיוון - בירוק של רעננות, חיים וצמיחה, כיאה לחג מתן תורה. את חודש אייר אין צורך לצבוע בדמיון. על כל מרפסת ומכונית, על מדרכות וכבישים, נמתחים צבעי הכחול-לבן, כיאה לחודש הלאומי ביותר שלנו. מִיָד לאחר חג הפסח, המציין את הולדתנו מאוסף של שבטים נודדים לעם היוצא לחירותו, מציינת ישראל את יום השואה והגבורה, ולאחריו את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. כמו בסיפור יציאת מצרים אנו חוגגים ביום העצמאות את היציאה ממדבר הגלות והכניסה המחודשת לארץ ישראל. בקרוב נחגוג את יום שחרור ירושלים - הלב הפועם של ישראל, כעם וכארץ. ה' ייתן ונזכה כולנו לחגוג את בניין המִקדש במהרה בימינו הגיליון שאתם מחזיקים בידיכם עוסק בעניינים לאומיים של חורבן ובנייה, שכול ותחייה. אבל לא רק: במרכז הגיליון תוכלו לגלות מיהם המופלאים שעלו לגמר תחרות הקומיקס הגדולה של "אותיות" וזכו במקומות הראשונים, וגם את מי אהבתם אתם - קוראי "אותיות" - יותר מכל.

שלום לכם!



ארבעה מינים אנו נוטלים בחג הסוכות: אתרוג, הדס לולב וערבה. לא, לא התבלבלתם בגיליון, וגם אנחנו לא טעינו בלוח השנה. אז מה בין חג הפסח לחג הסוכות? - כמה וכמה עניינים (ולא רק העובדה שהם שניים משלושת הרגלים). למשל, ארבעת הבנים וארבעת המינים. "כנגד ארבעה בנים דיברה תורה: אחד חכם ואחד רשע ואחד תם ואחד שאינו יודע לשאול". כמו ארבעת המינים שאנו נוטלים בחג הסוכות, מייצגים גם ארבעת הבנים מההגדה את העם היהודי: הבן החכם מייצג את היהודי שומר התורה והמצוות. הבן הרשע מייצג את הכופר – זה שזרק מעליו ביודעין כל שייכות למסורת היהודית, ומבדיל עצמו מעם ישראל, בין היתר במילים: "מה העבודה הזאת לכם?" "לכם", אומרת ההגדה, "ולא לו". הבן התם מייצג את הדור השלישי, בנו של אותו "רשע", זה שכבר התרחק מהמסורת היהודית. "מה זאת?" הוא שואל בפליאה. הוא אינו מבין או מכיר את המצוות והמנהגים סביב שולחן הסדר. ואילו זה "שאינו יודע לשאול" הוא הדור הרביעי, "התינוק שנשבה". הוא כל כך רחוק ממורשת אבותיו, עד כי אינו יודע מה לשאול, כי אין לו איפה לחוות את אותה המורשת.

שלום לכם!