כללי


איזה מזל שגלעד הגיע. איזה מזל שיש לו צחוק מתגלגל ומידבק. איזה מזל שנכנס לכולנו שכל לראש בסוף! פשוט מזל. אבל כל זה היה בסוף. בהתחלה הכול היה שונה. וסיפורים, כידוע, כדאי לספר מההתחלה.

מדורה לתפארת



לפני שיהודה נוימן נפל בשבי הירדנים במלחמת השחרור, הוא הספיק להחביא רובים, ציוד אישי ואפילו משדר בתוך בור של בית שימוש. שנים לאחר מכן החפצים הללו הוצאו מן הבור וכיום הם מוצגים במוזיאון קטן בעין צורים

סיפורים מן השבי



אתמול היה לחברה שלי מתת יום הולדת. בשבוע שעבר חגית ואני תיכננו לעשות לה מסיבת הפתעה, והחלטנו להכין לה עוגה יפה עם כרטיס ברכה וזר ענק וצבעוני של בלונים כי מתת אהבה מאד בלונים. היינו בטוחות שהיא תאהב את המתנה שלנו.

בלון של חסד



הקברניט הכריז: טיסת אל על מתל אביב לאמסטרדם תנחת בעוד מספר דקות. הסתכלתי מבעד לחלון, הבנתי שהמסע שלנו מתחיל. הסתכלתי על המרחבים, הכל ירוק. שאלתי את עצמי איך הגיוני שהמדינה הזאת, היפה והמתורבתת, שייכת לפשע האנושי הגדול ביותר בהיסטוריה. ממש רגעים לפני הנחיתה נשאתי בלבי שיר-תפילה של אביתר בנאי: "אבא, אני רוצה להיות בטוח בכל לבי שלמסע הזה יהיה סוף טוב, שכל מה שאני עובר בדרך יהפוך חולשה לעוצמה גדולה."

ממשיך לצעוד



השואה האיומה שהתרחשה באירופה במאה שעברה העמידה את העם היהודי מול רשעותם ואכזריותם של חלק מאומות העולם. אולם לצד הזוועות, היו יחידים ובודדים מאותן אומות שבחרו לעזור לעם היהודי, לרוב גם במחיר סיכון חייהם לטובת הצלת היהודים. אנשים אלה נקראים "חסידי אומות העולם".

במקום שאין אנשים


לפעמים היה נדמה לי שבכל פעם שאני נכנסת בבוקר לספארי, הקרן שלה גדלה עוד קצת. בתשע עשרה השנים שאני בספארי היא גדלה כל כך, שכבר מזמן איבדה את צורתה ונראתה הרבה פחות כמו קרן של קרנף והרבה יותר כמו האף של פינוקיו אחרי ששיקר לסבא ג'פטו.

הקרן של מאיה


במדור הזה אני מזמינה אתכם לשוטט איתי ברחבי העולם. יחד נראה יצירות מעניינות ונשוט איתן על גלי הדמיון. נקבל מהן השראה למחשבות, ליצירות ולפעילויות שמותר וכדאי לנסות בבית... הפעם נתחיל באמן ישראלי מפורסם. ייתכן שראיתם יצירות שלו בעיתונים, בשלטי חוצות או על גבי האוטובוסים ברחבי הארץ, ואפילו בתכנית טלוויזיה. קוראים לו ארנסטו פיבן, אבל יש לו עוד שם, מוכר יותר, והוא חנוך.

חלון לדמיון – לצייר עם בננה ומסרק



אבא הסתובב כל הערב בקסדה על הראש כי לא מצא את אטמי האוזניים שלו. הוא העדיף לחבוש קסדה מצחיקה שמכסה לו את האוזניים ולא לשמוע את הצעקות והמריבות של יעל ודוד, שני הילדים החמודים שלו (שבימים שלפני פסח התנהגו באופן לא חמוד בכלל).

המתנה של המדבר


הם חיו במדינה יבשה ומדברית ויצאו בבהילות מארצם, שיירות של יהודים, אנשים, נשים וטף. הם חצו את המדבר ברגל ועשו דרך קשה. תקוותם היחידה הייתה לראות את הארץ המובטחת. נשמע כמו תיאור של יציאת מצרים? למבצע עלייתם של יהודי אתיופיה לארץ יש דמיון רב לסיפור יציאת מצרים

בצאת ישראל מאתיופיה




מה אכלתם היום לארוחת הבוקר? סנדוויץ? אולי אולי עוגיה או ביסקוויט? נראה שהמזון שלנו סובב סביב קמח כל השנה, אבל יש כאלו שצריכים לשמור ממנו מרחק כל השנה, ולא רק בפסח, בגלל צליאק. צליאק היא רגישות לגלוטן, אחד ממרכיביו של הקמח. שרה בר אשר יצאה לפגוש שני ילדים שמתמודדים עם צליאק ולמדו למצוא חלופות ללחם ועוגות

לא על הקמח לבדו


עונת הנקיונות לפסח בעיצומה, אך אנו הנגנים בתזמורת האנדרלמוסית עובדים כרגיל. בימים אלו אנו עובדים על הפואמה הסימפונית החדשה של חברינו יפתח סול, "מסע במדבר". זהו ניסיון ראשון שלו לכתוב מוסיקה במסורת המוסיקה המזרחית, והתזמורת מזייפת. מזייפת נורא. מדי פעם אני מסתובבת לאחור במטרה לתפוס "על חם" את הנגן הפושע, אך כל הנגנים נראים רציניים ומרוכזים בתווים שלהם, כאילו אף אחד לא הפריח עכשיו איזה צליל כזה, לא במקום. לא מי ולא פה. בושה וחרפה.

פלז'ולט נקיונות


שלום לאלה שחולמים להיות משהו שהם לא. נכון שתמיד מלמדים אותנו בבית-הספר שרק אם נעבוד קשה נצליח להשיג את מה שאנחנו רוצים? אז זה נכון, אבל כדאי לדעת שיש דרך קצת יותר מהירה להיות משהו שאתם עדיין לא. אתם בטח כבר מנחשים מהי הדרך הזאת: להשתמש בדמיון ולחלום חלומות

קטע מהספרים – אריאל שרפר