אוהבים להגיד על מדינת ישראל שהיא מדינה חמה. לא רק בגלל האנשים, שתמיד מתנהגים בחופשיות ובטבעיות ובאופן כללי חמי-מזג, אלא בעיקר בגלל מזג האויר. אין מה להתווכח עם העובדה שכולנו סובלים בימים הכי חמים של הקיץ… ויש תקופות שבהן החמסין כל כך כבד, שאנו פשוט לא יודעים מה היינו עושים בלי המזגן. אבל מה קורה, כשמגיע חורף שהוא כל כך קר, כל כך מקפיא, שכל הדיבורים האלה על "מדינה חמה" נשמעים פשוט כמו שטויות?! אז ברור שאם תשאלו את מי שחי, נניח ,ברוסיה, הוא יצחק עליכם ויגיד שהחורף של ישראל בכלל לא קר. אבל … מי שואל אותו! החורף הזה הוא קר, קר, קר, ואי אפשר להוציא את החוטם החוצה לפני שמתעטפים במיליון חולצות, וסוודר, ומעיל, ורצוי גם כובע וצעיף וכפפות והשם יודע מה עוד. רק מלראות איך אנשים לבושים ברחוב אפשר לחשוב שאנחנו גרים בקוטב הצפוני.
אז כדי לחמם אתכם קצת, לפחות מבפנים, הבאנו לכם השבת גיליון שכולו חורף… אנחנו כמו מרק סמיך ומהביל שאתם מוזמנים לשתות בכיף, ואנחנו אפילו עדיפים על מרק כי אפשר לשתות אותנו שוב ושוב! התקופה הזו של השנה נחשבת לשיא החורף: עלי השלכת כבר קמלו מזמן בשולי המדרכה, עוד מעט יתחילו ניצני האביב, והשלוליות – לא מספיקות להתייבש וכבר נוצרות חדשות. אז רגע לפני שהכפור עובר אותנו, בואו ניכנס עוד פעם אל תוך הפוך עם שוקו חם ועם גיליון אותיות, כי לפני שתשימו לב, כבר תתחלף שוב שמיכת הפוך בשמיכה דקה והשוקו החם למיץ קר, והחמסין יזכיר לנו בדיוק למה קוראים לנו "מדינה חמה". ואז נתגעגע, הו, כמה נתגעגע לחורף!…
שתהיה לנו שבת נעימה, מלאה בגשמי-ברכה, קרה בחוץ וחמה בלב.
שלכם, ליאת